מאת: אבא של עמיחי
תאריך: אייר תשע"ב
בס"ד ב' אייר תשע"ב
מהותו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
ביום שישי האחרון נכנסתי לחנות סטימצקי במדרחוב בן יהודה בירושלים ומצאתי את שני עובדיו עסוקים בסידור החנות לקראת יום העצמאות, העובד והעובדת סידרו בחזית החנות ספרים ושירים המבטאים לדעתם את החג הממשמש ובא, כשסיימו אמרה העובדת לעובד:
"עכשיו צריך לסדר כך גם ליום הזיכרון, צריך לחפש ספרים עצובים"
לא התערבתי בשיחה, אך אמרתי בלבי: "מעניין, מעולם לא חשתי עצבות ביום זה, חשתי דווקא תחושות נשגבות יותר". אשתף אתכם במהותו וגלגולו של יום הזיכרון עם סיפור משפחתי.
ב- ד' אייר תש"ח, לפני 64 שנים נהרג דודי אליעזר מרחביה, אחיו של אבי, בקרב האחרון בכפר עציון. שנה וחצי לאחר מכן לוקטו עצמותיו ביחד עם עצמותיהם של 155 חברי ולוחמי כפר עציון שנהרגו בקרב זה ונטמנו בקבר אחים משותף בהר הרצל בירושלים. עם הקמת המדינה נקבע תחילה סביב ה' באייר, רק יום אחד לציון עצמאותנו. אבי שהיה חבר טירת צבי, היה מהראשונים שהציעו להקדים ולקבוע לפני יום העצמאות את יום הזיכרון לנופלים. בדיון לקביעת תכני החג לקראת יום העצמאות הראשון בתש"ט, כשעוד עצמותיהם של חללי כפר עציון פזורות בשטח, הציע אבי רעיונות שונים לציון מהותו של יום העצמאות וכתב בין השאר:
"אל לנו להיות כפויי טובת לאלה שבזכות דמם זכינו לעצמאות"
"ד' אייר הוא 'יום עציון' בהיותו שיא בהקרבת העם לגאולה, הולם הוא להיות יום אזכרה והתייחדות לכלל הנופלים… "
ואכן לאחר שנתיים בתשי"א ביום העצמאות השלישי נקבע ע"י ממשלת ישראל להקדים ולקבוע כל שנה את יום הזיכרון לפני יום העצמאות.
יום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל אינו יום אבל לאומי כפי שנתפס לעתים בטעות, אלא הוא יום הוקרה, הצדעה ואמירת תודה לנופלים,"שבזכות דמם זכינו לעצמאות" כפי שהתבטא אבי.
יום הזיכרון ויום העצמאות מהות אחת הם, לי אישית, מזכירים במהותם את ראש השנה.
יום הזיכרון הוא יום הטעון בקדושה ועטוף בשכינה, בו מתכוננים ומתמרקים אנו לקראת יום עצמאותנו.
חג שמח!
