שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שנים עברו,

ח"י שנים, המלאים בחיים בעמנו, בארצנו, ביישובנו ובמשפחתנו כשמך עמיחי, עם ישראל חי !

בשמחת תורה השנה שוב תקפו אותנו אויבנו באכזריות תת אנושית ואנו מאז שוב נלחמים ועומדים על נפשנו בכמה זירות לחימה במערכה הקשה והארוכה על קיומנו.

גם במלחמה הזו כמו בכל מערכות ישראל בעבר התגלתה פעם נוספת גבורת הלוחמים המחרפים נפשם למען העם והמדינה.

יישובנו שילם גם במלחמה זו מחיר יקר מאד… אך הרוח איתנה ומבקשים ניצחון מוחלט.

שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שנים עברו מאז שזכית במלחמת 'לבנון השנייה' להוביל ולעמוד בראש חייליך ולהסתער על האויב בקרב הגבורה בבינת ג'ביל.

על מורשת הקרב בבינת ג'ביל התחנכו מאז לוחמים רבים.

עמיחי, לוחם אמיץ היית, אוהב גדול של עם ישראל וארץ ישראל ואיש אמת וחסד.

את הספר 'עין גנים' אותו ערכת עם חבריך אורי ואהרון לזכרו של חברכם שמואל וייס שנהרג

לפני 22 שנים במבצע חומת מגן בג'נין הענקת לחבריך בקורס קצינים.
בהקדשה להם כתבת 'זכרו, חברה היודעת על מה היא הולכת להילחם כבר ניצחה במלחמה' כבר אז זיהית היטב את הצורך בחיזוק 'צדקת הדרך' כתנאי לניצחון על אויבנו.

חייליך סיפרו שבכל שטח חדש אליו הגעתם להתאמן, דבר ראשון לפני האימון היה הצורך שלך לחברם לשטח, לספר על ההיסטוריה הרחוקה והקרובה והמלחמות שהיו במקום בעבר.

חייליך בזכותך ידעו היטב על מה הם נלחמים ולכן התגברו על האויב וניצחו בקרב.

מכתבך האישי לרמטכ"ל במוצאי תשעה באב, ערב גירוש מתיישבי חבל עזה וצפון השומרון,

שנה לפני מלחמת 'לבנון השנייה', עורר את זעמו של הרמטכ"ל

ובעקבותיו הושעית לשנה מפיקוד על לוחמים. את מכתבך נהג הרמטכ"ל דאז להקריא בכינוסי קצינים וציין את הסכנה, האורבת לצה"ל ממפקדים כמוך…

עברו השנים והרמטכ"ל ההוא עם עוד כמה מפקדים בכירים לשעבר ש'צדקת הדרך' נחלשה והתבלבלה להם, הרחיקו אף לכת ותמכו בסרבני גיוס…

"עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה…" כמסופר במסכת בבא בתרא על הדו שיח בין רבי יהושע לבנו רב יוסף…

איך גלגל מתגלגל…  עמיחי, "עולם ברור ראית" איך הקב"ה מנהיג את עולמנו, ומראה לכל

מי למעלה ומי למטה. התמונה השנה החלה להתבהר…

הרחקת כבר אז לראות ולהתריע בזמן אמת, לא חששת לשלם את המחיר האישי כי איש אמת ואמיץ היית.

לא השלמת עם ההשהיה הלא צודקת שנגזרה עליך, פעלת בדרכך והצלחת לאחר מספר חודשים לחזור לפקד על לוחמים ולצאת עימם למלחמה.

וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִים וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר… תמונת המציאות במערכה הנוכחית מתחילה להתבהר והאמת עולה ומתגלה לכל.

הקרב בבינת ג'ביל ביטא את תמצית חייך.

סגנון פיקודך והובלת חייליך בקרב היה מבוסס על אהבה גדולה שלך להם, טיפול אישי יומיומי

בבעיותיהם וחיבורם התמידי לערכי מורשת עם ישראל ומדינת ישראל,

כל זאת עשית יום יום עם חייליך בצניעות , בענווה, בפנים מאירות ובחיוך ענק.

לאבד בן משפחה זה תמיד כאב ענק וזה טבעי, אך גם לאבד בן משפחה הנהרג במלחמה

כשליחו הישיר והנאמן של עם ישראל, זו זכות גדולה ואחריות רבה שאנו במשפחתנו

משתדלים בכל יום לעמוד בה ולהיות ראויים לה.

הרי ברור שאין מֵקִימִים ואין מֵקַיימִים מדינה יהודית עצמאית בלי נכונות לשלם גם את המחיר האישי !

נכונות זו של עמנו חיונית, הכרחית ויש בה עוצמה, המחזקת את הנהגתנו ומרתיעה את אויבינו.

את הנכונות המופלאה הזו של כמיהה להתנדב ולשרת ביחידות הלוחמות תוך נכונות

להקרבת הנפש למען העם והארץ יש להמשיך לטפח, לחנך ולהנחיל לבנינו ולנכדינו עד עולם.

הרי המערכה על קיומנו לא תמה, גבורת הלוחמים לדורותיהם מחזקת ומחייבת אותנו

להיות ראויים להם.

יהי זכר הנופלים במערכות ישראל מבורך לעד.

אשרי העם שאלו הם בניו,  שנהייה ראויים ללוחמנו הגיבורים.

ונזכה בקרוב לניצחון מוחלט על אויבנו ולגאולה שלמה במהרה בימינו.

עם ישראל חי !