מאת: מאיר שטרית
תאריך: ב' אב תשס"ו
משפחת מרחביה היקרה, משה חברינו, טובה, אחיות ואחים ,קהל קדוש ונכבד.
סגן עמיחי מ"מ בגדוד 51 בגולני לחם ממש בחייו לשרת כקצין בגדוד וכמפקד – ע"מ להמשיך את דרכו של שמואל וייס ז"ל, חברו שנפל בקרב בג'נין, חובש מצטיין שהציל את חיי מפקדו וקיבל על כך צל"ש, בבחינת "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה".
סגן עמיחי לחם בלבנון בראש חייליו באחד הקרבות הקשים ביותר במורשת של צה"ל, מלחמה לאחר מכת אש שנפתחה עליהם ממארב, החיילים נלחמו בחירוף נפש מול כח גדול שירה עליהם מכל הכיוונים ובכל הכלים, למרות זאת הם הצליחו להרוג עשרות מחבלים ולחלץ תחת אש את כל הפצועים ואת כל הכוחות ההרוגים ע"פ המורשת של צה"ל שאנו הולכים לאורה דורות רבים שלא משאירים פצועים בשטח. אני בטוח שקרב זה יירשם במורשת הקרב של צה"ל וחיילים ומפקדים רבים ילמדו עליו בעתיד.
עמיחי, ששמו מבטא את תפיסת עולמו – לשמור את עם ישראל חי, איש שמגלם ומשלב ביחד ספרא וסייפא, נהרג על מזבח אמונתו ממש – הגנתו של עם ישראל. עכשיו שנהרג ועלה לשמיים אני משוכנע שנשמתו תיפגש שם עם נשמת חברו שמואל וויס ז"ל, אשר בוודאי ממתינה שם לבואו, ושניהם יחדיו ימשיכו להילחם בפני מלאכי השרת וריבונו של עולם על טובתם של עם ישראל וארץ ישראל.
אביו של עמיחי משה מרחביה חברינו מנהל מחוז ירושלים במשרד השיכון וממייסדי עֵלִי אמר הבוקר בתגובתו האצילית לעיתון הארץ ואני מצטט: "במלחמה יש לצערנו הרוגים, אין לנו ארץ אחרת ודרך אחרת, חייבים להבין זאת, ועמיחי הבין זאת."
עם שיש לו אבות כאלה ובנים כאלה הוא עם חזק, שלא נשבר.
צריך לנצח את המלחמה הזאת,ואנחנו ננצח בה, בזכות אנשים כמו עמיחי, כמו רס"ן רועי קליין – גם כן מעֵלִי, שיובא היום למנוחות גם כן, שהיה סמג"ד ונהרג באותו הקרב.
אני בא להלוויה הזאת מישיבת הקבינט הביטחוני שבה נידונה המשך המלחמה, ואני מבקש לומר לכם כי הקבינט החליט להמשיך במלחמה זו – בנחישות, ללא מורא, ע"מ להשיג את כל היעדים שנקבעו למלחמה הזאת ולהסיר את האיום מעל התושבים, תושבי המדינה וצפון הארץ.
הממשלה חזקה ואיתנה בהחלטתה, צבאנו חזק ,עם רוח קרב ומורל גבוה, על אף קורבנותינו אין רפיון ידיים ולא רפיון נפשי, ובע"ה אנחנו ננצח את אויבינו.
אני רוצה שתדעו כי עד היום ההתקדמות של הפעולה גדולה מאוד, פגענו פגיעות חמורות באנשי החיזבלה, פגענו קשות בתשתית שלהם, במאגרי הנשק שלהם, פגענו קשות במוראל שלהם, ושום שקר של מנהיגיהם לא ישנה זאת – עם ישראל עוד ייווכח בכך בעתיד, כל יום של לחימה שעובר מקדם אותנו לעבר היעד, הקהילה הבינלאומית עומדת לשם שינוי ברובה לצידינו במלחמה הצודקת הזאת.
באתי לחבק ולחזק את בני המשפחה להשתתף בצערכם ובאבליכם, ולהוסיף דמעה לכוס התמרורים יחד עם הקהל הגדול שנמצא כאן, אני תפילה שד' ייתן לכם את כוחות הנפש להתגבר על האובדן הנורא של עמיחי, אני מביא איתי גם את תנחומיו של ראש הממשלה אשר ביקש ממני למסור למשפחה כי הוא מחבק ואוהב אתכם.
עמיחי נקטף כאיש צעיר בשיא לבלובו ועמיחי בן ארבע ועשרים שנה, לא נס לחו, ולא קהתה התכלת בעיניו, לא נשברה רוחו ולא שחה קומתו. הוא נפל בקרב מות גיבורים והנחיל לנו את המשמעות האמיתית של שמו – עמיחי – כך נזכור אותו, כל פעם שנסתכל השמימה ונראה שם מרחפת התכלת שהיתה בעניו.
יהי זכרו ברוך.
