מאת: שון גזלה
תאריך: 27 ביולי 2006
לא חשבתי שאתגעגע כל כך
"לפעמים ניסית קצת לצעוק על החיילים כדי שיפסיקו לעשות שטויות, אבל אחרי שניה היית מתפוצץ מצחוק ואומר שהם לא באמת מצליחים לעצבן אותך", שון גזלה, לוחם גולני, נפרד מסגן עמיחי מרחביה ז"ל ויתר חברי הפלוגה שנפלו בבינת ג'ביל
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3282225,00.html
עמיחי, מעולם לא כתבתי מכתבים כי אני ממש לא טוב בזה, אבל הפעם שלא כמנהגי ולמרות שזה קשה מתמיד, אני כותב לך.
קשה לתאר את ההרגשה לכתוב לחברים שכבר לא יקראו את מילותיי. הגעתי לפלוגה לפני חצי שנה, כשעוד היה המון בלאגן והגדוד התחיל להתרגל לסדר החדש במחלקות. נכנסתי עם כל ה"רעל" למחלקת החוד ברובאית ג', במטרה לעשות את האנשים שם ללוחמים טובים יותר.
בדיוק שבועיים לאחר מכן הגעת לתפוס פיקוד על המחלקה וכבר ביום הראשון שמעתי את החיילים מדברים עליך בשמחה ואומרים שנראה להם שאתה מ"מ מעולה. בתוך יומיים למדת את הגזרה בעל פה והתחלת ליצור קשרים עם החיילים. לפעמים ניסית קצת לצעוק עליהם כדי שיפסיקו לעשות שטויות, אבל שנייה אחר כך היית נכנס לחדר, מתפוצץ מצחוק ואומר שהם לא באמת מצליחים לעצבן אותך.
לא היה חייל במחלקה שלא אהבת ולא דאגת לו כמו לאח קטן. גם כשידעת שחייל משקר לך כדי לצאת הביתה, נתת לו לצאת ואמרת לנו שאם הוא מרגיש צורך לא לומר אמת, כנראה שהמצב שלו באמת לא משהו.
לא חשבתי שאני אתגעגע כל-כך למארבים שהוצאנו ביחד – גם למארבים שהוצאת עם הכיתה שלי בלעדיי – ואיך כל פעם היית נכנס לחדר ואומר לנו "תפסיקו להתבחבש ותפנשו!". איך כל פעם שהגענו למקום חדש היית מושיב את כל החיילים ומסביר להם איפה הם באמת נמצאים ומה העבר של אותו מקום.
בכל פעם שפתחתי את הארונית שלך היו נופלים עליי המון ספרים ושאלתי אותך כל פעם אם באמת מעניין אותך לקרוא שירים של ביאליק. אני לא זוכר שנתקלתי באדם כל-כך ציוני כמוך, שאוהב את המדינה שלו מכל הלב ומאמין באמונה עיוורת שאנחנו עושים את העבודה הכי חשובה במדינה.
היה לי לכבוד לשרת תחת פיקודך, להסתער איתך על כיפות ולצאת לניווטים כשכולם נרדמים מאחור. עמיחי, למדתי ממך המון ואני חושב שאני מדבר בשם כל מי שהכיר אותך מספיק. החיילים שלך אהבו אותך, המפקדים שלך אהבו אותך ועדיין אוהבים.
יצאת ללחימה בלבנון, אחרי שכמה ימים קודם לכן לחמת בעזה והובלת מחלקה של גיבורים. בשבילי תמיד תהיו גיבורים, שנפלו אתמול במלחמה על מדינת ישראל ולמענה.
שון גזלה
